החלטה בתיק ת"א 16966-04-11

1.         עניינה של החלטה זו בבקשה למתן צו מניעה שהגישה עמותה נגד חברת בנייה (להלן: הקבלן).

2.         העמותה עותרת ליתן צו מניעה אשר יורה כי:

            "א. על הקבלן להימנע מגביית כספים מאת חברי העמותה המבקשת, לפי הרשימה נספח 1 הרצ"ב, על בסיס פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים (ת.א. 2573/00) ופסק הדין של בית המשפט העליון (ע"א 4395/06), אשר יסודם בפסק הביניים שניתן על ידי כבוד הבורר ביום 26.7.00, וזאת עד למתן פסק בורר סופי בהליך הבוררות המתקיים בין הצדדים בפני כב' הבורר עו"ד אשר אקסלרוד (להלן - "הבורר") ואישורו ע"י ביהמ"ש ובכפוף לקביעות בפסק הדין הסופי של הבורר.

            ב. על הקבלן להימנע מנקיטת פעולה כלשהי בהליכי הוצאה לפועל לגביית הכספים מאת המבקשת (להלן - "העמותה") על יסוד פסקי הדין ופסק הביניים הנזכרים בסעיף א' לעיל, וזאת עד למתן פסק בורר סופי בהליך הבוררות המתקיים בין הצדדים בפני כב' הבורר, ואישורו ע"י ביהמ"ש, ובכפוף לקביעות בפסק הדין הסופי של הבורר".

3.         להשלמת התמונה בקשר למצב העניינים העדכני אוסיף את הנתונים שיובאו להלן.

4.         בפסק הביניים של הבורר חויבה העמותה בתשלום כספים לקבלן על פי מנגנון מסוים. פסק זה אושר ע"י בית המשפט המחוזי בירושלים (ה"פ 469/00).

5.         בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בת.א. 2573/00, שערעור עליו נדחה ע"י בית המשפט העליון (ע"א 4395/06), חויבו מקצת חברי העמותה לשלם לקבלן כל סכום מפסק הביניים הנ"ל שהעמותה לא תשלם עד מועד מסוים.

6.         פסק הביניים של הבורר ניתן לאחר שהבורר נתן דעתו לחוות דעת ולבדיקות משלימות שנעשו על ידי מומחה שבחן חשבונות ביצוע שהגיש הקבלן אל מול השלמות ותיקונים שנדרשו לטענת העמותה. זאת כשלב ראשון בטרם תוכרענה מחלוקות נוספות שבין הצדדים. לפיכך קבע הבורר כי על העמותה לשלם לקבלן סכום כסף בתוספת הפרשי הצמדה וריבית בניכוי תשלומי הביניים ששילמה העמותה שגם עליהם תבואנה תוספות כנ"ל. עוד נקבע כי מתוך כספי ההפרש יופקד סכום מסוים בידיו הנאמנות של ב"כ הקבלן. סכום החוב נקבע בגיבוי חוות דעת חשבונאית לעניין גובה תשלומי הביניים וחישובי הריבית. כאמור, פסק הבורר אושר והמשיבה פתחה בהליכי הוצל"פ נגד העמותה.

7.         משהליכי ההוצל"פ נגד העמותה לא נשאו את הפרי המיוחל, הגיש הקבלן תביעה לבית משפט זה (ת.א. 2573/00 הנ"ל) גם כנגד חברי העמותה. פסק הדין חייב את חברי העמותה שהתחייבו בכתב לשאת בתשלום חלקם היחסי בכל סכום שייפסק לחובת העמותה. עוד הוסיף בית המשפט כי פסק הדין המאשר את פסק הביניים חלוט ומחייב, ודחה את טענות העמותה לכך שאין לממש את פסק הבורר בהוצל"פ ובכלל בטרם יכריע זה בטענותיה נגד הקבלן.

8.         ערעור לבית המשפט העליון שהגישו העמותה וחבריה הרלבנטיים נדחה תוך שבית המשפט העליון קובע לעניין טענות המערערים בקשר לגובה החוב שנפסק (הדומות לטענות כאן) כדלקמן: כי אין לעכב תשלום הסכום שפסק הבורר בפסק הביניים שניתן לאחר שהבורר שקל את המכלול (ובכלל זה את סיכויי תביעת העמותה), כי טענות המערערים לעניין חישוב גובה החוב נזנחו בבית המשפט המחוזי (משלא נטענו בסיכומים), וכי בחינת המסמכים שצורפו לערעור מעלה שלכאורה לא נפל פגם בחישוב גובה החוב, ומכל מקום טענות אלה - כטענת המערערים - דינן להתברר במסגרת הליכי הבוררות שממשיכים להתנהל.

9.         בהמשך למה שצוין לעיל, צפו ועלו בהליך הבוררות טענות העמותה גם לעניין גובה החוב (במסגרת בקשה לקביעת סכומים שינוכו מפסק הביניים). בניגוד לעמדת הקבלן החליט הבורר לדון בהן, ואף מינה רו"ח מומחה לבוחנן. המומחה הגיש חוות דעת ראשונה, אשר בה נקבע שחלה טעות בחישוב גובה החוב. לאחר חקירתו הוציא המומחה מסמך נוסף בו הוא אינו קובע מסמרות לעניין גובה החוב אלא מציע מספר אופציות לחישובו, אשר נעות מיתרת זכות לטובת העמותה ועד לחוב גבוה מזה שנפסק בפסק הביניים.

10.       ביני לביני הגישה העמותה לבורר בקשה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד, שעניינו זהה לצו המבוקש כאן. צו כנ"ל ניתן במעמד צד אחד, והבורר לא מצא לשנותו גם לאחר דיון במעמד הצדדים. בהחלטה מ-16.3.11, אשר במסגרתה גם נקבע לוח זמנים להגשת סיכומים בהליך הבוררות, קבע הבורר לגבי העניין האמור (בסעיף 4 של ההחלטה) כדלקמן:

            "אחר ששקלתי את בקשות הקבלן שלא להותיר בעינו את צו המניעה הארעי, ולהקדים דיון בטענות הסף שהועלו מטעם הקבלן, לא ראיתי מקום בשלב זה לשנות את ההחלטה שניתנה במעמד צד אחד. זאת, אחר ששקלתי את מכלול טענות הצדדים לעניין זה, ובהתחשב גם בשיקולי מאזן הנוחות. מובן כי שמורות לקבלן מלוא טענותיו ולרבות טענות הסף שפורטו בהרחבה".

11.       בקשה לאישור צו המניעה שניתן מלפני הבורר (הפ"ב 56221-03-11) נדחתה (ע"י כב' השופט מ' סובל) מהטעם שלא קיים הליך אישור החלטת ביניים דוגמת צו זמני של בורר.

12.       ב-11.4.11 ניתן (ע"י כב' השופט נ' סולברג) צו מניעה ארעי, העומד בתוקפו בשלב זה.

13.       העמותה טוענת כי הגישה את הבקשה דנן בשל כך שהקבלן המשיך בהליכי ההוצאה לפועל בניגוד לצו המניעה שנתן הבורר. העמותה נסמכת בעיקר על צו הבורר, שלטענת העמותה בקי ברזי ההליכים והמחלוקות שבין הצדדים, ונתן את הצו לאחר ששקל את מכלול הנחוץ תוך שהסתמך, בין היתר, על חוות דעת המומחה הראשונה. העמותה מוסיפה וטוענת כי הקבלן השיג את חישוב גובה החוב במרמה, על בסיס נתונים שגויים שהעביר לרו"ח, ובכך הטעה את בתי המשפט (המחוזי והעליון).

14.       במענה לטענות העמותה טוען הקבלן בראש ובראשונה כי לבורר אין כלל סמכות ליתן הצו שעניינו התגברות על פסקי דין חלוטים, וכך גם לעניין פתיחת דיון בשאלת גובה החוב. בהמשך לכך טוען הקבלן כי ההליך הראוי לבחינת החוב מצוי בטענת "פרעתי", וכי העמותה מושתקת לטעון טענותיה ולקבל הצו המבוקש בשל הליך דומה שנדחה בבית משפט זה - בקשה לצו עיקול (בש"א 10381/09) שנדחתה על ידי כב' השופט ד' מינץ (בהחלטה מ-24.12.09), ובשל קביעה פוזיטיבית של כב' השופט    מ' דרורי לפיה בחינת החוב מחדש על ידי הבורר תיצור ערכאת ערעור על פסק דין של בית המשפט העליון "וכך לא ייעשה במקומינו" (החלטה מ-20.5.09 בבש"א 7616/09 שבמסגרת ת.א. 2573/00 הנ"ל).

15.       בדיון שהתקיים ב-12.5.11 נחקרו אחד מחברי העמותה (ראובן אזולאי) והקבלן יוסי לוי. לאחר מכן הוסכם כי יוגשו סיכומים בכתב במתכונת תלת שלבית. לאחר שהושלם כל הנחוץ (ב-29.5.11) הוכשרה הקרקע להכרעה במה שעל הפרק.

16.       לאחר שקילת המכלול הגעתי לכלל מסקנה כי בהמשך להליכים שקדמו לבקשה דנן וגם למה שעומד על הפרק לאחר שהוגשה בקשה זו אין מקום שבית משפט זה יתן צו מניעה זמני. כפועל יוצא מכך גם יבוטל צו המניעה הארעי. עם זאת, צו המניעה הזמני שנתן הבורר ימשיך לעמוד, כל עוד לא יחול שינוי בקשר אליו מכח הליך מתאים שיינקט.